• Oscar Wilde

Dorian Gray

7 Posted by - December 10, 2012 - Culture Me

כל הדיבורים האלה לאחרונה על כריסטיאן גריי, הזכירו לנו גריי אחר, הרבה יותר מבוגר אבל לא פחות בעייתי.

אם נדקדק בקטנות, בין שני אלה פער של אות אחת וזה האחרון כלל אינו אפור (ההיפך הוא הנכון, כיאה לנציגו הבולט של זרם האסתיציזם שכבש את לונדון בשלהי המאה ה 19 – גריי שלנו צבעוני לעילא ולעילא), ברם גם הוא נולד בתווך שבין עמוד הכריכה הקדמי לאחורי ובילה שם את כל ימי חייו.

דוריאן גריי, גיבורו של אוסקר ויילד, נכתב בשנת 1890 והתפרסם לראשונה בכתב עת ספרותי בפילדלפיה. אז דומה שזעו אמות הסיפים בעולם והספר (‘תמונתו של דוריאן גריי’) הפך לעדות מרשיעה בציד המכשפות שנוהל נגד ווילד בשל טעמו המיני האישי שנראה באותה עת הרבה יותר אקזוטי ממה שיכלה התקופה להכיל. זה בתוספת קרב בלימה קשה שניהל ווילד מול הלורד מקווינסברי על כי בחר לנהל רומן עם בנו, עמדו לווילד לרועץ ועלו לו בשנתיים לא פשוטות בבית הסוהר של לונדון.

העלילה מספרת את סיפורו של דוריאן, עלם חמודות שהיה כה יפה עד כי צייר מוכשר בשם בזיל הלווארד חמד אותו ולא ידע מנוח עד אשר העלה אותו על קנווס בסטודיו שלו. התוצאה מסתבר, היתה כה מוצלחת עד כי דוריאן לא חדל מלהתלהב, מה שהותיר את שניהם, דוריאן ובזיל, במצב איך נגיד.. מאד ‘הרמוני’. אליה וקוץ בה, תמיד מגיע מישהו לקלקל את החגיגה ובמקרה שלנו היה זה הלורד הנרי שידע ללחוש לדוריאן, שהיופי והנעורים מקסם חולף המה וכי אוטוטו יתבלו פניו ויתמלאו קמטים, אם כי “אל לו לדאוג”(…) שכן תמיד תהיה לו התמונה להתבונן בה ולהזכר איך נראה כשהיה צעיר ויפה…

דוריאן שלנו, דרמה קווין לא קטנה, מאד לקח ללב. בצר לו הביע משאלה להחליף את חייו עם התמונה כך שהיא תזדקן והוא יוותר צעיר לעולמי עד. בדרך כלל זה לא עובד אבל במקרה של דוריאן, היה ה’סיטרא אחרא’ באיזור והחליט לפרגן לבחור הצעיר. כך מתפתחת לה העלילה כאשר השנים שחולפות על גריי נותנות את אותותיהם בבד הציור בלבד ואילו הוא נותר חתיך עולמי כשהיה. עסקה מצויינת אבל דוריאן לא יודע מה לעשות עם כל הטוב הזה שנפל עליו, והוא הופך בעזרתו האדיבה של הלורד להיות איש יהיר, מושחת ומשחית.

יום אחד משבא הלווארד לבקר אותו, הוא נחשף לתמונה של דוריאן בעלית הגג אשר נפתולי חייו ניכרים עליה היטב. הוא דורש מדוריאן לחדול ולעשות תשובה – בתגובה רוצח אותו גריי ומעלים את הגופה. כמה פרקים אחר כך הוא מתחרט ומחליט לעשות שימוש באותה סכין כדי להשמיד את התמונה. שעות אחר כך כשמשרתיו נכנסים לחדר הם מוצאים אותו שרוע על הרצפה כאשר הסכין בליבו, הוא זקן וכמוש ואילו התמונה – יפה כביום היוולדה.

באפריל 1895 נפתח המשפט “הכתר נגד אוסקר ויילד”, פרקליט הכתר סיר צ’ארלס גיל תיאר את ויילד כפושע מועד שהשחית את בני הנוער והכריז ש”תמונתו של דוריאן גריי” הינה “היצירה המושחתת והנתעבת ביותר שנתקלתי בה בימי חיי ובקושי רב קראתי אותה”. חלפו מאז אי אילו שנים ואמות מידה אמנם הינן דבר דינאמי ונוטות להתעדכן אבל אנחנו לא יכולות להפסיק לתהות מה היה אומר פרקליט המדינה המכובד, במקרה והיה נופל לידיו כרך מהטרילוגיה שכתבה אזרחית בריטית אחרת בשם אי. אל. ג’יימס, מאה וחמישה עשר שנה אחר כך.