• CHINO OTSUKA

Finding Me

27 Posted by - December 28, 2015 - Culture Me

לא מכבר שיתפנו אתכן בהגיגינו אודות איב אנסלר, שדיברה בכנס TED על הכוח שטמון ביכולתנו להתחבר לילדה הפנימית שבתוכנו, שמכילה בתוכה את הרגשות הספונטניים, הטבעיים והיפים ביותר שאנחנו מסוגלות להן. כשאתן נשארות בתוך המחשבה הזאת, תארו לעצמכן שיכולתן לפגוש את הגרסה הקטנטנה שלכן – לכודה בים סוער של מחשבות לפני החלטה חשובה, עומדת בפני שינוי משמעותי שמורכב מאינספור משתנים בלתי-ידועים, מרגישה את ליבה פועם בחוזקה ואת הזמן עובר על בשרה ומחכה לתגלית חדשה.

הצלמת היפנית-לונדונית Chino Otsuka הפכה את המחשבה הזאת ליצירת אמנות מקסימה ומטרידה. תחת הכותרת Imagine Finding Me (בתרגום חפשו: דמיינה לפגוש את עצמכן…), צ’ינו אספה תמונות ישנות שלה, בתור ילדה בשנות ה 70 וה 80, ובעזרת טכניקה ממוחשבת “שתלה” את עצמה העכשווית בסיטואציות שכבר חוותה בעבר. היא יצרה מעין דיוקנאות עצמיים כפולים, במסגרתם היא חולקת רגעים נדירים עם הילדה שהייתה. כך, למשל, היא חלקה עם עצמה רגע קסום של אכילת מאפה במאפייה פריזאית, התחברה יחד איתה לשורשים עתיקים ביפן, בנתה לצידה כדור שלג ביום חורפי וחלפה על פניה בטיול בסין. “התהליך הדיגיטלי שיושם על תמונה אנאלוגית הוא כמו מכונת זמן בשבילי. יצאתי למסע במקומות שפעם היו שייכים לי, ובאותו זמן הפכתי לתיירת בהיסטוריה הפרטית שלי”.

״הייתי רוצה לספר ולשאול כל כך הרבה״, כותבת צ’ינו בתיאור התערוכה. נדמה לנו שבזכות החזרה לחייה הצעירים, קבלת מעמד של נוכחת-נפקדת, היא הצליחה התחבר, בדרכה המיוחדת, לחוויה של להיות במקום מסוים לרגע אחד, הצליחה למשש את הזמן שחלף בידיה. ומה אנחנו היינו אומרות לעצמנו? ממה היינו מזהירות, מה היינו מתקנות, ואיך זה היה משפיע על מי שאנחנו היום? למרות שלרוב אנחנו נושאות על דגלנו את אמירתה האייקונית של אידית פיאף, Non, Je Ne Regrette Rien (לא, אינני מתחרטת על דבר)… נדמה לנו שאם היה נפתח לנו צהר לפגישה קצרצרה עם עצמנו השייכת לתקופת זמן אחרת, היינו מנצלות אותו. ולו רק בשביל להעביר יד בשערה, לחבק את כתפה, וללחוש שהחיים צופנים הפתעות נפלאות ושהפחד נמוג מעצמו. בין נאמין לעצמנו ונקבל את עצתנו… זה כבר עניין אחר. :-)

Chino Otsuka

Finding Me2 Finding Me6 Finding Me4 Finding Me5 Paris