High Art

21 Posted by - September 20, 2014 - Culture Me

הצלמת הקוריאנית Jun Ahn הצליחה להוכיח לנו מחדש שלאמנות אינטליגנטית ונכונה יש את היכולת להתמודד עם הפחדים הכי עמוקים אשר כמוסים בתוכנו. בסדרת הצילומים האחרונה שלה, המורכבת מדיוקנאות עצמיים מעתיקי נשימה ומחסירי פעימת לב, אן מציבה את עצמה, פשוטו כמשמעו, על קצוות העולם. בלי אף נגיעה של מניפולציות ממוחשבות, אן משתלשלת בתמונותיה מצוקים אימתניים וגורדי שחקים אדירים; מקומות שבהם אין לנו ברירה אלא לפתוח עינים גדולות וחדות מול הקיום האינסופי שסובב אותנו.

נדמה לנו שאן מנסה להכיר לכל אחת מאיתנו מחדש את נבחרת הפחדים הצבעונית שהיא אוצרת בתוכה, ולזרוק אותנו חזרה בדמיוננו לרגעים בהם אנחנו נאלצות להתמודד עם כל אחד ואחד מהם. היא יוצרת מעין הופעה קטנה, ללא קהל, שבה היא זורקת את עצמה לנקודה מאתגרת ומבעיתה כשהיא לבד לחלוטין; ולמרות האומץ מעורר-הקנאה שהיא מציגה, אנחנו מזהות, בקריצות קטנות, בהבעות פנים מרומזות, את השבריריות שהיא מנסה להעביר, כאילו אומרת: האומץ נובט בתוכי בזכות ההתמסרות הטוטאלית לפחד.

אנחנו מרותקות לדמות שאן משרטטת בפנינו; בתמונה אחת אנחנו רואות אותה, יצור בודד ויפיפה בשמלת ערב נוצצת, על רקע שמי הלילה הניו-יורקיים המוכרים, בעת שהם מוארים בזיקוקים וטבולים בשמחת חגיגה גדולה. יחד איתה אנחנו מתחברות לכמיהה להרגיש משהו; אם כי בניגוד למחפשות הריגושים האחרות שבהן אנחנו לעיתים נתקלות ושכנראה נמצאות ברגע שבה צולמה התמונה, במרכז המסיבה המוארת, אן רוצה להרגיש משהו יותר עמוק מסתם אדרנלין – היא רוצה להתמודד עם הפחד, שברירית ככל שתהיה מולו, ולנצח אותו בהינף מצלמה.

 Jun Ahn

גון11 גון4 גון2 גון5 גון9 גון10 גון12 גון1