• Les saveurs du palais

Le Savures de Palais

11 Posted by - March 15, 2013 - Culture Me

מודות ומתוודות: אנחנו לא חיות פוליטיות. מובן שאנחנו לא טומנות את ראשנו בחול אל נוכח המצב המדיני, יש לנו דעות מושרשות ואיתנות ותמיד נלך למלא את חובתנו האזרחית ונצביע, אבל את האנרגיות שלנו אנחנו מעדיפות להשקיע במקומות אחרים (וכאלו יש בשפע).

אז אפשר לומר הרבה על תוצאות הבחירות, ולדון בהן לכאן ולכאן, אבל זה דיון למגזין אחר. יחד עם זאת הרשו לנו רק לסמן נקודה אחת מרכזית – שיעור הנשים בכנסת גבוה ביותר מבכל כנסת אחרת שכיהנה עד היום. זו מגמה שמאפיינת גם את העולם העסקי – יותר ויותר נשים תופסות עמדות בכירות במגוון תחומים. אבל יש גם כאלו אחרות, שאינן עומדות במרכז, אלא ברקע של אותם אנשי מפתח – אבל חשובות לאין שיעור. הן אלו שמקיפות את אנשי המפתח, נשות סודם ואשר אם אתם רוצים גישה ישירה אליו או אליה- היו סמוכים ובטוחים שאתן יודעות כיצד להגיע אליהן תחילה, כי אחרת תתקלנה במבוי סתום.

כזו היא הורטנס שעומדת במרכז הסרט “הטבחית של הנשיא”, טבחית כפרית שנקראת לבשל בבית הנשיא שעייף ממנות גורמה וכובשת את ליבו בתבשילים הכפריים והמסורתיים שהיא מבשלת לו. האוכל שמכינה לו הורטנס מגרה את חושיו ופותח את ליבו והם במהרה הופכים קרובים. הסרט מבוסס על סיפורה האמיתי של דניאל דלפש (DANIELE DELPEUCH ) שהייתה בשנות השמונים השפית הפרטית של הנשיא מיטראן במעונו הרשמי – ארמון האליזה.

דניאל, התארחה לאחרונה בישראל בשבוע הגסטרונומיה הצרפתית שערכה שגרירות צרפת, ובישלה ארוחה מסורתית יחד עם השף של דלאל. ואם תרשו לנו, אז עוד מעט טריוויה על דניאל – דניאל היא אחת הנשים הבודדות בעולם שזכתה לעיטור אביר במסדר ההצטיינות החקלאית. כשהנשיא מיטראן חיפש שף/ית חדשה הוא קיבל המלצה על דניאל משף מעוטר כוכבי מישלן, שאתן אולי מכירות – ז’ואל רובישון הוא ולא אחר. דניאל הגיעה למשכן הנשיא מביתה שבכפר שם עד היום היא נוהגת לארח בסופי שבוע אורחים נכבדים לארוחות המבוססות על כמהין ופואה גרה. למעשה כמהין היא אחת האהבות הגדולות של דניאל והיא עומלת בשנים האחרונות על הקמת חווה לגידול כמהין בניו זילנד. התשוקה הגדולה של דניאל לאוכל הביאה אותה למקומות אקזוטיים בעולם שהמיוחד מבניהם ללא ספק הוא אנטרקטיקה, שם בישלה עבור משלחת מדענים.

אז כיאה לסרט על טבחית שגדלה בכפר בחבל ארץ משופע בפירות, ירקות ושאר אוצרות טבע, צילומי הסרט עמוסים בחומרי גלם משובחים ומעוררי תיאבון ובמנות שיגרמו לכן לרוץ למקרר ולקוות שמישהו דאג למלא אותו בכל טוב. והאוכל הוא כמובן החוט המקשר בין הנשיא לטבחית שאינה מצליחה להתאים עצמה לפוליטיקה ,להיררכיה ולמשחקי הכוחות בארמון ומוצאת עצמה מפרה את כל הנהלים ומסתבכת עם העובדים האחרים.

המלחמה בין הטבח של בית הנשיא לבין הורטנס היא גם אנלוגיה להבדלים בין המוסדיות השמרנית שמקפידה על גישת הבישול המסורתית אל מול הבישול המודרני שלא שם לו גבולות, ובין הדמיון והנהנתנות לבין החסכנות והאיפוק. סרט צרפתי מקסים על התשוקה לאוכל. דאגנה לשריין מראש מקום במסעדה צרפתית (לא שבמקומותנו יש יותר מדי אלטרנטיבות..) ואל תאמרנה שלא הזהרנו מראש.