• MAMMA MIA

Oh Mamma

18 Posted by - November 15, 2013 - Culture Me

בתור נערות צעירות בניו יורק הגדולה, היתה לנו אהבה אינסופית לעולם מחזות הזמר. התפאורה, התלבושות המרהיבות, הריקודים הסוערים מקסימים ובעיקר… הצלילים. ה’מיוזיקלס’ הציעו לנו מוזיקה סוחפת, מאושרת ומדכדכת, קצבית ומלודית. מוזיקה שמספרת סיפור שלם.

כשאנחנו מתכננות טיול אנחנו תמיד מקפידות לרקוח מבעוד מועד ערב אחד של בילוי מקומי. כשזה מגיע ללונדון אהובתנו, המסורת ההכרחית היא צפייה במחזות-זמר ב’ווסט-אנד’. זאת תמיד חוויה יוצאת דופן… אנחנו חוזרת לימי ילדותנו, והפעם, אנחנו חלק מהחוויה המושלמת. אנחנו מתגנדרות בשמלה מהודרת, מתאפרות בגוונים דרמטיים, ובדרך אפילו עוצרות לאפריטיף אחד שנים בבר של ה’סיינט מרטינ’ס’.

אם כמונו, צריכת המתיקות שלכן מצויה ברף העליון של הסקאלה, הצפיה ב’מאמא מיה’, מחזמר העל המבוסס על שירי ABBA, היא בדיוק בשבילכן. זאת קפיצה רומנטית למעין אי-גן-עדן יווני, בו גרה אם חד הורית המגדלת את בתה הקטנה, סופי. השנים חולפות, סופי גדלה, ומשאלת ליבה היא לפזר את המסתורין סביב זהותו של אביה שמעולם לא זכתה להכיר.

הפתרון, איך לא, נמצא בשירי ABBA המתקתקים. כמו לברודווי, גם לABBA יש אחיזה איתנה על ליבנו מאז הילדות. אנחנו מסוגלות לשנות מצב רוח לגמרי כשאנחנו שומעות את Gimme Gimme Gimme (גם הגרסא של מדונה תספיק), או להזיל דמעה לצלילי The Winner Takes It All וSOS קורעי הלב. השילוב האגדי הזה, בין בימתיות עוצמתית לשירי פופ מושלמים, הוא הנוסחא המועדפת עלינו לשואו גדול מהחיים.

הסיפור על הפעם הראשונה שבה ‘מאמא מיה’ עלה על הבמה הוא מהפנט כשלעצמו. האגדה מספרת שהקהל קיבל את המחזמר בתשואות סוערות, הצופים עזבו את מושביהם והתחילו לרקוד בין המעברים ומאז עולם מחזות-הזמר לא נראה עוד אותו דבר.

אמנם עברו כמה שנים מאז, אבל עדיין, כשאנחנו נתקלות בשיר מהמחזמר ברדיו, אנחנו חוזרות לווסט-אנד של שנות התשעים ונמסות בנוסטלגיה (ושרות את גרוננו החוצה… לא לייחוס). אם אתן ממש מיטיבות לכת (…) קפצו לטיול בSkopelos , האי היווני עליו צולם הסרט בהשראת המחזה ושעל אדמתו מתקיים השילוב הקסום של יערות ירוקים, המגיעים ממש עד קו המים וים צלול בצבעים של ירוק וטורקיז.

אז בהזדמנות קרובה שלכן בלונדון… עשנה לעצמכן טובה ורק וודאנה שאתן יושבות בשורה הראשונה ;-)

להזמנת כרטיסים