A moment to treasure

17 Posted by - October 17, 2013 - Inspiration

את חשבון האינסטגרם שלנו פתחנו בחורף האחרון. היכולת לתפוס רגע גדול בתמונה קטנטנה של 5×5, הקסימה אותנו כהוגן עד שהתחלנו להיות דוקומנטריות קטנות של ניואנסים במראות חיינו: רגעים של השתטות במשרד, צבעים של פגישת צהריים במועדון, או כוס יין שמחכה שנאחז בה בעדינות. עד שהאינסטגרם הגיע לחיינו תפסנו רגעים כאלה ברשתית, עצמנו את העיניים, והבטחנו לעצמנו בשקט שהם לא יברחו לנו מהראש. אולדסקול משהו… עכשיו אנחנו מעודכנות לחלוטין ונשבנו בקסמי הסיטואציה והיכולת לנצור אותה לנצח על לוח המודעות האינסופי של היקום הדיגיטלי.

אנשים מפתחים מערכת יחסים אישית מאוד עם האינסטגרם שלהם. אנחנו יכולות להיכנס לחשבון של חברות שלא ראינו שנים, ולהציץ בעשרות פיסות קטנטנות מחיי היום-יום שלהן – הן קמו בבוקר, יצאו עם הכלב לטיול, ראו עץ מלבלב בדרך וקינחו בקרואסון פוטוגני בבית קפה באמצע שדרות ח”ן. בקיצור, מציצנות אלגנטית.

מהפן האמנותי, מסתמן שמבעבעת פה מהפכה בעולם הצילום שאפילו צלמים מקצועיים משתמשים בה. ברור שיש גם צלמים שטוענים שכל תמונה שתעובד באינסטגרם, תצא יפה ומקצועית רק בשל מגוון הפילטרים האינסופי. הם בעצם אומרים – תשאירו את העבודה למקצוענים ואל תקחו לנו את העבודה… אבל האמת היא שגם אנחנו יכולות להיות אנני ליבוביץ’ קטנות עם קצת אפקטים על תמונה של כוס קפה חמימה שנחה על השולחן במשרד שלנו בבוקר, או כמו שגורס הפתגם הישן – המצלמה הטובה ביותר היא זו שבאמתחך.

אחרי אלדד סהר אנחנו עוקבות באינסטגרם כבר הרבה זמן. זה כי הוא מצליח לתעד בדיוק מעורר השראה את אותם רגעים שאנחנו מתרגשות מהם בלי שום מאמץ, זריקות השראה קטנות. הוא בן 40, נשוי ואב לשניים, בעלים של חברה לפרסום מחוץ לקופסא בשם Guerillaz, שמנהלת עבור מותגים את הפעילות שלהן באינסטגרם. בחשבון האישי שלו למעלה מארבעים אלף עוקבים.

- צלמים רבים טוענים שהתפתחות המגמה האמנותית באינסטגרם היא חסרת משמעות, שכן עכשיו כל ילד עם אייפון יכול להוריד אינסטגרם וכל תמונה שיצלם ויעבד תצא יפה ומקצועית בשל מגוון הפילטרים. מה אתה חושב על זה?

– פופ-ארט, אמנות פופולארית ומהירה, תמיד קיבלה מהדור הקודם ביקורות וצקצוקי לשון. לפני עשר שנים צלם שעבר מפילם לצילום דיגיטלי קיבל מהוותיקים פחות כבוד. הטכנולוגיה החדשה והאפשרויות שלה שינו את תהליך היצירה לגמרי. הזמינות היא אדירה ונמצאת בידיים של כל אחד, וכל ילד יכול ליצור משהו שפעם צריך היה בשבילו מצלמה עם עדשה מיוחדת, חדר חושך ועשר שנות ניסיון.

מאחר וקל יותר ליצור, יותר אנשים יוצרים. בעיני זה דבר אדיר. יותר אנשים צעירים יכולים לעסוק בפעילות יצירתית, לקבל תוצאות מדהימות, לגעת באלפי אנשים ולקבל משוב מהמדיה החברתית. אין לי ספק שזו אמנות (בגלל שיש פה תהליך של יצירה) אין לי גם ספק שהיא זמינה וקלה יותר ממה שהיא הייתה. קשה לי לדמיין למה שמישהו ירגיש רע בקשר למגמה כזאת.

- מהם מושאי הצילום האהובים עלייך?

– נכון להיום אני מאוד אוהב לצלם אנשים ואאוטדור. אני לומד המון מאינסטגרם ומהאנשים שאחריהם אני עוקב. עולמות שלמים של יצירה בתחומים בלתי צפויים לגמרי, מתקריבים של צעצועים ועד לחופים במלזיה, אני רואה ומוקסם, לפעמים מהתפיסה, לפעמים מהרעיון או מהעריכה. כשעדיין לא היה לי מספיק ביטחון צילמתי בתים נטושים וטקסטורות אורבניות, מאוחר יותר התחלתי להעז לפנות לזרים, לצלם אותם, ולקבל פורטרטים מעניינים וחזקים יותר. היום אני מחפש קצת אתגרים של צילום בתנועה ובתנאי תאורה קשים יותר. בקיצור – זה משתנה.

- היתרון של האינסטגרם הוא הזמינות שלו – אני מניחה שהטלפון עלייך בכל זמן, מה שגורם לך בטח לחשוב על כל מבט ברחוב כתמונה פוטנציאלית. האינסטגרם עזר לך לפתח עין צילומית אמנותית?

– חד משמעית – כן. זה התחיל מלהסתכל על קיר של מבנה ישן ולראות טקסטורה מעניינת, לשים פתאום לב לבניין נטוש על רקע של גורד שחקים נוצץ ואחרי זה כבר ממש לגרור את המשפחה לטיולים רק בגלל שיש שמיים עם עננים יפים היום. אני לא יודע אם לקרוא לזה עין אמנותית, אבל ההרגשה מאוד ברורה – אני רואה יותר סוגים של יופי, ביותר סוגים של מקומות, רגעים ואנשים. בשבילי זה כמו סוג של מתנה, שאני ממשיך וממשיך לקבל כל הזמן.

A MOMENT TO TREASURE12

ברוק דיוויס, צלם. מתעד רגעים מקריים קטנים, במבט ראשון חסרי ייחוד, אבל מהזווית הנכונה, אסתטיים עד לכדי יצירות אמנות ומעוררי השראה. דברים שאנחנו נוטות לפספס יכולים לעורר רגע של חשיבה מחדש.

A MOMENT TO TREASURE13

יוקו אונו, צילמה תמונה ישנה של לנון, מביט בתינוק שלהם. תמונה אחת שמצליחה לשקף געגוע ואהבה אינסופיים.

A MOMENT TO TREASURE14

והנה עוד אתר מדליק, שעוזר לכן למצוא תמונות באינסטגרם לפי המקום שבו הן צולמו. ומאפשר לכן להיכנס לאווירה של כל מקום שרק תרצו להיות בו – בשניות.