Note to Myself

20 Posted by - September 12, 2013 - Inspiration

בסופו של יום, אחד הדברים הכי קשים זה להבין שלא הצלחנו באמת להספיק את כל מה שרצינו.

אין יום שאנחנו לא מתחילות ברשימה ארוכה, יעדים שאפתניים ולפחות חלום אחד קטן להגשמה. אין גם יום שהרשימה אינה זוכה במהלכו, לרגע קט אחד של כנות שבו אנחנו מבינות, שלא לכולה נוכל להגיע היום או בשבוע הקרוב וכי ניטל עלינו להעתיק בסופו של היום, את הרשימה לדף הבא.

רגע לפני יום הסליחות הלאומי, אנחנו מחליטות פעם אחת ולתמיד לסלוח לעצמנו ובאותה הנשימה לפרגן (…).

אז סליחה גדולה שלפעמים אנחנו קשות מדי אתנו, סליחה בעיקר, שאנחנו לוקחות לעצמנו את החירות להחליט ולחרוץ גורל רגע לפני שלידינו מגיעים כל הפרטים, ורגע לפני שאנחנו בוחרות ומבינות כי חשוב קודם לנשום עמוק, להירגע ואז לבחור.

סליחה שלא תמיד אנחנו מקשיבות לסנגורים בסביבה שלא פעם מנסים להציל אותנו מעצמנו. וסליחה שלא תמיד אנחנו ממשות את צו ליבנו ואת מה שאנחנו יודעות כל כך טוב עבור אחרים (…).

ובאותה נשימה והזדמנות אם יורשה לנו, כל הכבוד על הדרך שלא תמיד היא קלה ועדיין לרוב אנחנו צועדות בה בחיוך. שאפו על היוזמה, הרגישות ובעיקר על המקום שאנחנו מפנות לאינטואיציה. תודה גדולה על הנוכחות היומיומית, על הנחישות וההתמדה.

לא תמיד גם לנו מתחשק, להקשיב שוב ושוב למנטרה שאנחנו מכריחות את עצמנו לדקלם בתוכנו, ועדיין, עושה רושם שעקביות או מה שאחרים מכנים – עקשנות, משתלמת. והלוואי ובזכות אותו קסם שידע להביא אותנו על כנפיו עד הלום, נצליח לסחוף את ‘ועדת הביקורת’ הבאה ולשכנע אותה קבל עם ועדה כי אחרי הכל, אנחנו די הברקה.

ודווקא בשל אותה תובנה והאחריות המשתמעת ממנה, אנחנו מבטיחות כבר עכשיו, קבל עדה ומחשב, כי לא משנה כמה נסלח לעצמנו וכמה נוקיר, את הבוקר של מחר נתחיל באותה נחישות של יום האתמול ואף לרגע קט אחד, לא נעצור לנוח על זר של דפנה.

כי הלוא מילים הינן אמצעי מופלא – אך רק מעשים באמת מצליחים לייצר השפעה.