Just Kids

28 Posted by - April 19, 2014 - love

“בעולם כולו אנשים תמיד מקווים לשוב ולהשיג משהו שאבד. אבל לפעמים עלינו להניח זיכרון של דברים מסוימים בשידה של חרטות קטנות. ועם זאת לעתים נגלה בין קפליה של ממחטה ישנה, צדפה או אבן חסרת חשיבות שפעם גילמה את שעות אחר הצהריים המאושרות ביותר שלנו”.

כשנקלענו לעמוד הראשון של הספר “רק ילדים”, נזרקנו לתוך תקופה אחרת, תקופה שלא חווינו אך כנראה שאך חיכתה בתוכנו להשתחזר בחסות יומן מסע אגדי וחד-פעמי. השנה היא 1967. קיץ של אהבה חופשית, סמים ומהומות ברחובות. הקיץ שבו מפגש מקרי בברוקלין הוביל שני צעירים אל התמסרות חסרת מעצורים לאמנות: פטי סמית’ תהפוך לאגדת רוק מחוספסת וחית במה, ורוברט מייפלתורפ יהפוך לאחד הצלמים האמנים הפרובוקטיבים והחשובים בתולדות הצילום.

ספרה האוטוביוגרפי של פטי סמית’ מביא את סיפור החברות, האהבה והחניכה לאמנות שהתחוללה בין השניים. יחד הם שוטטו חסרי כל ברחובות, ניזונים ממוסיקה, מספרות, כותבים ללא הפסקה את חייהם על פיסות נייר שנשלחות לאהובם, לפעמים אלפי קילומטרים מאיפה שהם עצמם נמצאים. פטי משרטטת מול עינינו את החלום ושברו, התום הבראשיתי של נפש צעירה שגועשת בתוך אמן מתחיל והקשר הייחודי בין שני נפשות כאלו, שאהבו מאוד אבל לא יכלו לחיות יחד. “הוא רצה למכור את נפשו, ואני רציתי להציל את נפשו”, היא כותבת על רוברט, שוברת את ליבנו לרסיסים קטנים.

הסיפור המתוק-מריר של השניים הוא גם הצדעה גדולה לעיר ניו-יורק, אהובתנו ואויבתנו האישית, זוהרת ואפלה גם יחד. העיר המפנקת וכפוית הטובה, שהתבגרות בנבכיה היא נפלאה ומתסכלת באותה נשימה. בתוך עורקיה פועמים ונושמים פטי ורוברט, לבושים סחבות ועטורי תכשיטים צבעוניים, מנסים למצוא את דרכם בתוך המארג האנושי הבלתי אפשרי שהעיר הערה מציעה. סמית’ מנציחה סיפור-אגדה מהחיים, על שני אמנים שעשו את כל הדרך אל התהילה ובסופו של דבר נותרו בנפשם לנצח, בדיוק כמותנו, רק ילדים.

Just Kids by Patti Smith

Patti Smith and Robert Mapplethorpe 1969 Just Kids02 Just Kids03