Learn To Love

16 Posted by - April 26, 2016 - love

“ישאל כל אדם את עצמו כמה בני אדם אוהבים באמת ובתמים הכיר מעודו”, מבקש מאיתנו אריך פרום בפתח ספרו האלמותי “תולדות האהבה”, וממשיך וטוען כי רוב בני האדם חושבים על אהבה לא מצד היכולת שלהם לאהוב, אלא מצד היותם נאהבים. לפי פרום, ובתוספת השלכה על חיינו אנו – אנחנו יודעות שאהבה היא גורם מרכזי בחיינו, אך רובנו לא מעלות בדעתנו שהיא מיומנות נרכשת שיש ללמוד אותה ולהתאמן בה.

פרום מסביר, ברומנטיקה אינסופית, שהאהבה, על סוגיה השונים שתוססים בחיינו – אהבה רומנטית או תשוקתית, אהבת הורים לילדיהם, אהבת אחים, אהבת האל ואף האהבה עצמית – היא התשובה היחידה לשאלת הקיום האנושי; ביכולתה לפתור את מכאובי בניכור והבדידות האנושיים ולהרוס את כל המחיצות שקמות בין בני אדם על כל נקודה ברחבי הפלנטה.

פרום היה פילוסוף ופסיכואנליטיקן שפעל באירופה ולאחר מכן בארצות-הברית ובמקסיקו. ספרו הקצרצר והמקסים הוא ניסיון מעמיק לפצח את הגנום של אחד הרגשות המרכזיים והתשוקתיים שמרכיבים את חיינו. אם האהבה היא אמנות, כמו שכותרת הספר קובעת, הלא אפשר ללמוד את תורתה ואת נבכיה כמו שעושים בשאר האמנויות; בגישה המעוררת הזאת, הדגש הוא על פרקטיקה שנדמית כמעט מדעית-התנהגותית: כושרנו לפתח יחסי קרבה ולשמור עליהם, להתחשב בזולת, לפתח שיחה מעניינת ולשמור על צניעות לאורך כל הדרך. ויישום האהבה, כיישום סוגי אמנות אחרים – מחייב משמעת, התרכזות, סבלנות ודאגה עמוקה.

האם אנחנו יודעות לאהוב אחרים כפי שאנחנו רוצות שיאהבו אותנו? האם אנחנו מצליחות להפריד רחשי אגו, כוונות נסתרות, חוסר ביטחון ובעיות כלליות מהצורה שבה אנחנו אוהבות את הסובבים אותנו, צורה שתמיד אמרנו שחשוב שתהיה זכה וטהורה ככל הניתן? השאלות הללו, שחדרו לחדרים הכמוסים בליבנו והציתו אש חיה כבר בקריאה הראשונה של “אמנות האהבה”, הן אלו שגורמות לנו לאהוב את הספר הזה אהבה אינסופית, כזאת שלא תלויה בדבר, עשרות שנים לאחר שנכתב.

“את האהבה הילדית מנחה העיקרון: אני אוהב מכיוון שאני אהוב. האהבה הבוגרת אומרת: אני אהוב כיוון שאני אוהב. האהבה הלא בוגרת אומרת: אני אוהב אותך מכיוון שאני זקוק לך. האהבה הבוגרת אומרת: אני זקוק לך כיוון שאני אוהב אותך”.

אמנות האהבה

אמנות1