The History Of Love

14 Posted by - May 25, 2016 - love

את הסופרת ניקול קראוס פגשנו בפסטיבל הספרים הבינלאומי בירושלים לפני כמה שנים. אישה גבוהה ודקיקה, יפיפיה בצורה כמעט לירית, עם עיני איילה חכמות וידיים עדינות של אישה שכתבה בעצמה את תולדות האהבה מחדש. ניקול, אמריקאית-יהודיה בתחילת שנות הארבעים לחייה, היא אשתו של הסופר המדהים ג’ונתן ספרן פויר, ולנו נדמה שהיא מקיימת זוגיות שלקוחה מספר אגדות; שני סופרים, שני רומנטיקנים גדולים, מאחדים כוחות בבית ברוקליני יפיפה.

ב”תולדות האהבה” שלה, רב-המכר שיצא בשנת 2005, ניקול כותבת מבעד לדמותה של אלמה זינגר, נערה מתבגרת, ונותנת קול לליאופולד גורסקי, זקן ניצול-שואה בשלהי חייו, באותה נשימה ובאותו כישרון. הכתיבה עצמה, מלאכת חייה של ניקול, היא הגיבורה השלישית בספר; גם היא דמות מופלאה ובלתי נשכחת. כל הדמויות בספר כותבות: ספר, יומן או מכתבים, ובזכות הכתיבה נרקם הקשר המקסים וחוצה הגילאים ביניהם. במרכז העלילה גם נמצא טקסט אחר, עתיק וגנוז, ספר בשם “תולדות האהבה”, שחצה יבשות והחליף שפות וגבולות גיאוגרפיים כדי לקשור בו את חייהן של כל הדמויות בספר.

נדמה לנו שניקול מציעה ב”תולדות האהבה”, למרות העלילה שמכילה בתוכה אובדן טראגי ואהבות לא ממומשות – רוח טובה, חיובית ומפוייסת. יש בו חיפוש אחר יופי ומציאת יופי; מעיין תחושה עמומה של חלום, כאילו קראוס מספרת לנו בקול שקט אגדה שהייתה באמת, שמספרת על אהבה וכתיבה וחיים. בין כל סיפורי האגדה הקטנים נוצצת תעלומת הטקסט של “תולדות האהבה”, שנרקמת ונפרמת במהלך הסיפור ובין אצבעות גיבוריו, עד לסוף – שנחתם במילים שאוחזות את הלב ולא מרפות: “באמת, אין הרבה מה לומר. הוא היה סופר גדול. הוא התאהב. אלו היו חייו”.

“כשאני כותבת אני מנסה לקחת חתיכות קטנות מדברים שמרגשים אותי ולהכניס אותן פנימה. רומן זה כמו מכונה גדולה שאתה יכול לשים בה את כל הדברים שאתה רוצה לשמור ולזכור ולהבין. מוזיקאים וציירים עושים את זה כל הזמן. הכתיבה יוצרת הרבה קשיים, אבל פותרת אחרים. זה בלתי אפשרי בשבילי להסתובב בעולם מלאה בכל הרגשות המסובכים האלה בתור רסיסים, ורק כשאני כותבת אני מתחילה בכלל להבין מה אני מרגישה. זה נותן לי תחושה של סדר. זה מאפשר לי לתת משמעות לדברים שקורים לי ובחיים בכלל; חיים שאחרת היו פשוט חולפים על פניי”.

 Nicole Krauss

לספר באתר ׳סימניה׳

The History Of Love02