5 Posted by - September 11, 2012 - Pin That

אפשר לומר שהעבודה של האמנית מירי סגל, (2011) The User Experience, מציגה דיוקן של תקופתנו, דיוקן שיכול להקרא כביקורתי או פשוט כמציאות חדשה שעלינו לקבל. בצילום רואים את האמנית, כמו מדונה מתקופת הרנסנס, מניקה את בנה בזמן שהוא משחק באייפון שלה.

דיוקן עכשווי ובן זמננו, בו העולם הדיגיטלי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו ומשפיע עליהם, אם זה בהיכרויות, בקניות, בהתקשרות עם חברים ועמיתים, בקריאה של מגזין אהוב.נשאלת השאלה האם ועד כמה העולם הזה, של האינטרנט ושל המדיה החברתית, משפיע על עולם האמנות? על הצורה בה אנחנו, כצופים ומשתמשים, צורכים אמנות? על תהליכי היצירה של האמנים ועל הנושאים שהם בוחרים? בסיורים ברחבי הרשת, אפשר למצוא יותר ויותר פלטפורמות שמטרתן העיקרית היא להציג אמנות במדיומים שונים, של אמנים צעירים לצד אמנים מבוססים ולחשוף אותם למספר גדול של גולשים.

בשנתיים האחרונות, למשל, ניתן לרכוש אמנות מבלי לנסוע לירידי האמנות השונים והחשובים בעולם כגון Art Basel בבזל, מיאמי והונג קונג או Frieze בלונדון וניו יורק, ובמקום זאת להסתפק ביריד האינטרנט הראשון והיחיד מסוגו ,יריד ה VIP. ב-VIP Art Fair, נמכרות עבודות בסכומים שונים, מהגלריות החשובות בעולם ומיועדות לקהל לקוחות רחב מאוד שיכול ללמוד, לקנות ולהשוות אמנות היישר מהספה בביתו. חווית הקניה והשיטוט מדוכן לדוכן ביריד נורמטיבי, מתורגמת לחוויה חדשה יחסית של קניית אמנות באינטרנט, שמהווה את אחד המודלים העתידיים והמרכזיים של עולם האמנות.

האם עולם האינטרנט הקסום הזה משפיע על יצירתם של האמנים? כמובן שכן, אי אפשר להתעלם מהמדיום הזה שנותן במה לשפע של יצירה. דוגמה מעניינת היא הצלמת הצעירה ג’ניפר אבסירה Jennifer Abessira שמשוטטת שעות ארוכות ברשת, אוספת דימויים, ומחברת ביניהם לבין העבודות שלה בפרויקטים שונים, כמו למשל בפרויקט המרהיב “אלסטיק”. אבסירה משתמשת באינטרנט כמאגר השראה ליצירה שלה וככלי חשיפה. בנוסף היא גם מבינה שהאינטרנט יכול לספק פלטפורמה לשיתופי פעולה מרתקים עם אמנים אחרים. למשל עם ניקו קריז’נו Nico Krijno, צלם דרום אפריקאי איתו אבסירה מתקשרת בעמוד הפייסבוק של הפרויקט המשותף שלהם Foam of the Days.

בעמוד זה, שני הצלמים מקיימים דיאלוג צילומי, כאשר הם חושפים כל אחד בתורו תמונה ועונים אחד לשניה במשחק של אסוציאציות. בגלל המעמד המרכזי שהאינטרנט תופס בחיינו, ממש לא מפתיע שאמנים בוחרים בסוג מדיה זה כמקור השראה מרכזי ליצירה שלהם וכנקודת מוצא – בדיוק כמו בעבודותיה של ג’ניפר אבסירה. דוגמה נוספת למהלך כזה הם הפורטרטים של האמן קן סולומון Ken Solomon מתוך הסדרה Google Portraits בהם הוא מתמצת תוצאות חיפוש בגוגל בדיוקנים שהוא יוצר. למשל באחד הציורים שלו הוא צייר את עמוד הגוגל שמצא כאשר חיפש את שם האמן רוי ליכטנשטיין. אמן אחר שחוקר את האינטרנט כמדיום לעבודות שלו הוא רפאל רוזנדאל rafael rozendaal אשר משתמש באינטרנט כקנבס ליצירה שלו. העבודות שלו הן בעצם אתרי אינטרנט בעצמן – האמנות שלו חיה באינטרנט ומציגה אותו.

אין ספק שהאינטרנט הוא עולם מרתק מבחינה אמנותית, אבל בו זמנית יש הטוענים שהוא יכול להביא “איום” על האמנות במובן הקלאסי שאותו אנחנו מכירים. האם זאת בעיה? זה כבר עניין של טעם. מבחינתי, אין כמו אינטרנט ואין כמו היכולת שלו לתת לנו, למשתמשי הקצה, חוויה אמנותית, ולהציג לקהל עצום אמנות עכשווית וצעירה, שלא מפסיקה לחקור את גבולות העולם הדיגיטלי בו אנחנו חיים.

שרה פגין

Art Online1 Art Online3 Art Online4