• THE GOOD WIFE

Is she ?!

13 Posted by - July 31, 2013 - Pin That

התמכרנו. אנחנו מכורות. ולא, לא היה לנו שמץ של מושג שיש לנו את הפוטנציאל להיות כאלה אבל מסתבר שטעינו. אם יצא לכן לראות פרק, עונה או כמונו להתמכר לחלוטין, אז אתן בטח מבינות על מה אנחנו מדברות, ולאלה מכן שלא (?!…) אז ברשותכן, כמה מילות הקדמה:

“האשה הטובה” עוקבת אחרי אלישיה פלוריק אשתו של התובע הכללי בשיקאגו, אשר כבר בפתיחת העונה הראשונה (…) אנחנו מבינות כי הוא (כלומר פיטר), בגד בה, וגם באורח לא פחות מביש, נעצר בחשד לקבלת טובות הנאה והיא (כלומר אלישיה הלוא היא השחקנית ג’וליאנה מרגוליס), מוצאת את עצמה יום בהיר אחד, תחת מבול תקשורתי אליו ממש לא היתה מוכנה. כאילו בכלל לא מדובר בה, בילדיה ובאהבת חייה, היא עוטה על עצמה ‘פני פוקר’ שחלילה אף אחד לא ידע מה באמת היא מרגישה, ומתחילה לנהל את החיים החדשים אליהם נזרקה על ‘טייס אוטומט’, (עד כדי כך נראים הדברים, שאם היינו פוגשות אותה יממה אחת בלבד, אחרי אותה מסיבת עיתונאים מביכה, היינו לבטח חושבות שכל זה לא קרה ובוודאי שלא לה).

אלישיה “האישה טובה” שלנו, באופן מרשים ומעורר השראה, יודעת בדיוק מה נדרש ממנה לעשות בכדי לשרוד את המבול ולהעניק לילדיה חיים נורמטיביים ככל הניתן. דירה חדשה, חזרה למעגל העבודה, התעלמות אלגנטית מכל שאלה, הערה עוקצנית או עוד בדיחה על חשבונה. יפה כל כך, חזקה באופן משכנע וממוקדת לחיות את חייה בדיוק כפי שרצתה (???…) אלישיה לא משאירה מקום לאף לא אחד לפקפק בדרך החדשה.

מה יש בה ב”אישה טובה” שלנו שהצליח להביא את ג’וליאנה לזכות ב’אמי’? לסדרה לזכות כבר במהלך העונה הראשונה ללא פחות מעשרה מיליון צופים בארה”ב בלבד, ולנו כאן על הספה – להתמכר עד כדי ויתור על דייט אמצע שבוע רק כדי שנספיק לראות עוד פרק אחד נוסף.

אם תשאלו אותנו הסדרה כולה מאגר בלתי נדלה של חומרים למחשבה, מסוג התסריטים שכולנו במידה כזאת או אחרת, חוששות כי ללא התראה מוקדמת יוטל עלינו לקחת בהם לפתע חלק כשחקניות משנה או חלילה מכך – אפילו ראשיות, מסוג אותן סיטואציות שלא היינו רוצות לדעת כיצד אנחנו באמת נתנהג בהם, נגיב אליהן ועד כמה באמת גם אנחנו יכולות להיות כל כך חזקות.

חווית הצפיה גורמת לנו להפעיל את גלגלי המחשבה באופן בלתי רצוני… מה עובר עליה שם בפנים? על מה היא חושבת? כיצד היא מתמודדת עם המבטים? מה מחזק אותה מבפנים? מה גורם לה להישאר שם עדיין? ולמה, באמת למה… היא מרגישה שהיא עדיין חייבת להיצמד לתכנית המקורית שאת זו – הרי כבר שינו בשבילה.

אנחנו מודות, ישנן פרקים שאנחנו ממש מתלבטות יחד אתה בסוגיה של מהי אהבה? מה מידת האחריות שאנחנו כנשים נדרשות לשאת על כתפינו כאמהות? כנשים של…? ואיפה בדיוק מתחיל ונגמר הרגע בו אנחנו יכולות לחשוב קודם על עצמנו? מה אנחנו רוצות? איך אנחנו מרגישות? ומה עכשיו? אחרי כל זה?…האם באמת אנחנו חייבות להמשיך בתפקיד “האישה הטובה” גם אם זה עכשיו הפך להיות רק משחק?!…

נודה ונאמר, התשובה גם לנו לא ברורה, וכנראה לעולם תוותר דיעה אישית שלא תזכה לקונצנזוס חברתי. נראה שאחרי הכל, כמו בחיים עצמם גם במקרה הזה הכי טוב להיות מה שאת חושבת שנכון לך להיות באותו רגע נתון ולזרום עם התחושות, תוך שימוש בעדינות מירבית וחישוב זהיר של כל תנועה שמא המחיר יהיה גבוה מדי, או כזה שלא נוכל להכיל כאשר הביקורת מסביב תציף כל חלקה טובה.

מוגש כחומר למחשבה ;-)