Eat, Love, Rest.

9 Posted by - March 29, 2013 - Well Being

שנים אנחנו מבטיחות לעצמנו ושנים אנחנו לא עומדות בהבטחה. השנה הצלחנו.

מבלי לתכנן יותר מדי (טוב אולי רק טיפונת…) ארזנו את עצמנו ואת מטלטלנו בטרולי המפורסם (כן, ההוא מהסרט..) ונסענו לעשות את ערב החג במלון (ספא מהמם..) בצפון הארץ. לקחנו אתנו אך ורק בגדים נוחים, אך ורק חומרי קריאה איכותיים (ומודפסים..) ואף לא מחשב אחד נייד למקרה חירום (…). עונג. זה אכן היה עונג.

אז מה היה שם בעצם? מה קרה שהפעם הצלחנו? לשחרר, לא לחשוב יותר מדי, לא להסתכל ימינה ושמאלה ואפילו לא לנצל הזדמנות להכרות עסקית עם אורחת אחרת, רלוונטית במיוחד שהתארחה אף היא במלון שלנו?..

אם תשאלו אותו הוא יאמר שכנראה היה לנו חום ולא שמנו לב.

אם תשאלו את הרופא הסיני שלנו הוא יאמר שכנראה שהמחט שנועדה להרגיע אותנו – סוף סוף עשתה את שלה.

אם תשאלו אותנו?!

זו הפעם הראשונה שבאמת הצלחנו להכיר בעובדה שגם לנו יש סף וגם אנחנו צריכות לפעמים מנוחה.

שאותם גלי אלפא שבדרך כלל מבלים אצל רובנו במוח בזמן השינה, אצלנו כמעט ולא מבקרים והגיע הזמן שכן. ואנחנו מדברות באמת על הפעם ראשונה שלא נבעה בהתמוטטות, חום גבוה, או חלילה אולטימטום. אנחנו מדברות על תובנה שהגיעה לתודעה תוך כדי קיום שגרה, מבלי לגייס אף לא תירוץ פולני אחד, והרבה יותר מכך, על תובנה שהרגישה לנו כל כך נכונה עד שהבנו שאם נקשיב לה – ניעשה הרבה יותר טובות לסביבה.

אז מבלי יותר מידי הסברים ושיתופים, ירדנו למחתרת, נעלמנו מהרשת, כיבינו את המחשב, הזמנו ארבעה טיפולי ספא, פירגנו לשף המלון שלוש פעמים ביום, קראנו את כל המגזינים שהבאנו, השקנו את הביקיני החדש בשמש שהציצה (וממש מבלי לדפוק חשבון לכמה גרם אנחנו שוקלות מעל המיותר..) ושתינו באמת הרבה יין, לא דיברנו עם אף לא אחד שלא היה פיזית לידנו, עשינו מתיחות בוקר, שרנו באמבטיה, חייכנו לכולם והבטחנו לעצמנו לשחרר קצת יותר.

ומה עכשיו?

אפשר לומר, שחוזרים לשגרה.

ואפשר לדייק, שחוזרים לחיים.

וכן, יקירות כמו שאתן בוודאי מניחות – ההבדל קיים והוא גדול. ישנה שגרה והיא לרוב יכולה להיות מורטת ומתישה וישנם חיים שבהם אנו חייבות לשזור נשימה עמוקה וכמה גלי אלפא מרגיעים, שיאפשרו למח שלנו לקלוט קצת יותר ממה שקורה פה מסביב.

אז רגע לפני חג שני, אם יוצא לכן במקרה לקרוא את המילים האלה – נסינה גם אתן לשחרר ולהתרכז רק פנימה בצרכים של הגוף, מבלי לחשוב ולו לשנייה על הצרכים של אחרים, על הציפיות של הסביבה ובכלל – על מה יהיה בעוד שניה.

התרכזנה ברגע. התרכזנה בפשוט. התרכזנה בנשימה.

לחיי החיים הטובים!

384000072741457100536