Fearless

9 Posted by - March 6, 2013 - Well Being

רוצים לחיות חיים ללא פחד? נשמע מפתה.. הבה נדמיין לרגע חיים כאלה. ללא חששות, ללא דאגות וללא פחדים. איך הייתם אז חוצים את הכביש? האם הייתם מסתכלים לצדדים מחשש שתגיע מכונית באופן לא צפוי? האם הייתם לומדים למבחן?! אוקיי, אז בלי פחד בכלל זה בעייתי..

“כל מה שאני רוצה זה לשלוט בפחד” אמרה לי מישהי “אם אני אשלוט בו אני אחליט מתי הוא מופיע ומתי לא”. זאת הפנטזיה שרובנו מחזיקים, שאפשר לשלוט בפחד ופשוט לפתוח ולסגור את ברז הפחד כשרוצים. אבל ממש כשם שאנחנו לא יכולים לסגור או לפתוח את ברז האהבה או הכאב שרוצים, כך גם לגבי פחד וחרדה. אז איך בכל זאת חיים ללא פחד? לומדים למתן אותו כשהוא מגיע, להתרחק ממנו ולא להבהל או להיות מאוימים ממנו. איך עושים זאת? האם באמת זה אפשרי- הנה קורס מזורז על חרדה, פחד וקדימון על איך להתמודד.

במהלך חיינו אנו חווים לא פעם כי הפחד והחרדה משתלטים עלינו ומפריעים לאיכות החיים. אלו תגובות בעלות תסמינים גופניים ורגשיים דומים אשר ההבחנה העיקרית בינהן נעשית באמצעות המושא שכביכול מעורר אותם. תגובת פחד עולה מול גירוי חיצוני, מוחשי ומיידי הנתפס כמאיים, כמו מכונית הדוהרת לעברנו, טיסות או קהל בעוד חרדה מתעוררת לנוכח גירוי חיצוני או פנימי שלאו דווקא קיים בהווה. מאחר והטריגרים המעוררים חרדה הם רבים ואפילו לא חייבים להתרחש זוהי תחושה נפוצה יותר מפחד.

לפחד וחרדה כמה מרכיבים. המרכיב הרגשי כולל תחושה לא נעימה של פחד ודריכות, אשר לעיתים מעורר את התחושה כי עלינו להימנע ממושא החרדה ולברוח, וכשאין לנו לאן מופיעים תחושות של חוסר אונים וצורך בשליטה המנסה לפצות על כך. במחשבות מתפתחות כולל דאגות לגבי העתיד שקשה מאד להתנתק מהן עולות מחשבות כי מצפה לנו עתיד מאיים שעלול להתרחש. לפעמים המחשבות מופיעות במהלך היום ברמה נמוכה אך מציקה ומונעות ריכוז בביצוע משימות. לעיתים המחשבות תוקפות לפני השינה ובמהלכה ומקשות על שינה סדירה. המחשבות גם יכולות להציף ולגרום להתקף חרדה בו יופיעו תסמינים גופניים המעוררים תחושה כי אנו נמצאים בסכנה בריאותית מידית. הגוף הוא מרכיב מרכזי וחשוב. התסמינים הגופניים רבים ומשתנים אצל כל אחד. הנפוצים מהם הינם תחושת מתח בשרירים, כאבי בטן וראש, לחץ בחזה, הירדמות איברים, הזעה, קשיי נשימה ועוד. התחושות הגופניות קשות לשליטה ולא תמיד מצליחים לקשר אותם לחרדה, דבר היוצר תגובה מעגלית המעוררת יותר את החרדה שכן אנו מתחילים לחשוש לבריאותנו. מבחינת ההתנהגות, מה ששולט זה הימנעות. הימנעות ממקור הפחד הינה תגובה שכיחה לחרדה, שכן הנטייה הטבעית היא להתרחק ממה שמפחיד אותנו. ההימנעות מרגיעה לטווח קצר אך לאורך זמן היא מחמירה את החרדה ומקשה על הטיפול בה.

חרדה ברורה כשיש התקף חרדה או כשיש פחד קהל או פחד טיסה. קיימת עם זאת חרדה שפחות נותנים לה מקום מודע אך ביום יום היא משמעותית ביותר, הדאגנות. סובלים ממנה אנשים המודאגים יתר על המידה אשר הדאגה הופכת להיות מרכיב מרכזי בהווייתם. בסוג חרדה זה המרכיב המחשבתי בולט, המוח עסוק בדאגות חוזרות ונוצרת נטייה לפרש את המציאות בצורה מאיימת שלא לצורך, הדאגות משתלטות באופן הדרגתי על סדר היום ומונעות ריכוז בביצוע משימות ומקשות על שינה רציפה. החרדה בד”כ מלווה בתסמינים גופניים מציקים כמו כאבי ראש, גב או צוואר, בקושי נשימתי ואפילו בפריחות על העור. עוד יצוין כי חוסר החלטיות יכל אף הוא לעיתים להיות סוג של חרדה כאשר קורה ואנשים נמנעים מהחלטה מתוך חשש שיעשו טעות.

ישנן לא מעט דרכים להתמודד והטריק הוא להגיע למצב שבו כאשר החרדה מופיעה, לא להבהל ממנה ותחת זאת לנסות להרגיע את המחשבה והגוף. אז יוצא שאנחנו באמת חופשיים וחיים בעצם ללא פחד – שכן כאשר הוא מגיע אנחנו יודעים לנטרל אותו, כאשר הוא מפתיע באופן לא נעים – דואגים להוריד מתח ולהרגיע.

ישנן דרכים מרובות להגיע לכך, ושיטות רבות. אנשים רבים מצליחים לעשות את זה לבד, ללא טיפול רשמי ומלמדים את עצמם ואת בני משפחתם או חבריהם כיצד לנטרל. בפעם הבאה אשמח לספר לכן על הדרך האהובה עלי ביותר- מדיטציית מיינדפולנס. שהיה מנטאלית באיזור נפשי ללא ביקורת. מקווה שיעניין אתכן.

שלכן, ד”ר אילן טל