Going on 40

19 Posted by - October 24, 2013 - Well Being

Since people are going to be living longer and getting older, they’ll just have to learn how to be babies longer

Andy Warhol

זה קרה ביום שלישי בבוקר. נכנסנו למקלחת וגילינו שהמתנה החודשית הגיעה, רק מה – בדיוק יומיים אחרי שכבר חשבנו ששלחנו אותה בחזרה לחנות. זה מסוג הרגעים, אנחנו בטוחות, שנזכור בעוד עשור ושניים, כמו את הלידה של הבן הראשון, כמו את החתונה הכי יפה שנכחנו בה (זאת שלנו, ברורררר..).

אז נכון שנכתבו על זה מיליון ספרים, נכון שהרגע ההוא, זרק אותנו לאותו סיפור בדיוק ששמענו מפי אמא שלנו (עברו 15 שנה מאז), אבל כשזה פרטי ושלנו, זה אחרת לגמרי. זה עוד לא הזמן שלנו… הגיל שלנו הוא פנימי, אנחנו עוד צעירות, ופתאום המציאות נותנת את אותותיה, ופוערת פער הולך ומעמיק בין הגוף לבין החוויה הרגשית שלנו.

בהתחלה אנחנו מתחילות לקלוט את הדברים הקטנים: משהו בשינה שלנו משתנה, יש לנו מצבי רוח שלא יביישו ‘אריה’ אופראית רגשנית במיוחד והכי חשוב: הגוף שלנו עובר המון שינויים – אבל אנחנו אוהבות אותו יותר. עם כמה שאנחנו פתוחות ונאורות, אנחנו עדיין לא ששות לדבר על זה. לא בשיחה עם החברה שיודעת עלינו הכל, לא עם בן הזוג האהוב שלנו. השתיקה הזאת יוצרת סדקים קטנים, שהולכים וגדלים ככל שעובר הזמן. ועכשיו זה הזמן לפתוח הכל.

אז בדיוק בשביל זה הרמנו שיחת טלפון בהולה לאוטוריטה הגברית שלנו בנושא (כן, כן, דווקא לה), ד”ר גדעון קופרניק, וביקשנו ממנו להגיע אלינו למסיבת תה במועדון.

קופרניק, גניקולוג שעוסק ברפואת גיל המעבר, עומד יחד עם העיתונאית טלי רוזין מאחורי “המדריך הישראלי לבנות 40+”. הרעיון שעומד מאחורי המסקנות של רוזין וקופרניק, בגדול, הוא שאנחנו פשוט בנויות אחרת משותפינו הגבריים, וכי הגוף שלנו דורש התייחסות עדינה ומדויקת. לא שלא ידענו את זה, אבל תמיד טוב לקבל חיזוק. הם חושפים, למשל, שכשחברות התרופות מחליטות להוציא כדור, המודל שלהן הוא גבר במשקל 70 קילו. רחוק שנות אור מאיתנו. בגלל זה, כשמתחילים הסימפטומים, אנחנו עלולות לא למצוא את הטיפול הנכון.

בעמודים האחרונים הם חושפים פרט מטלטל: בעולם שבו רק 20% מהנשים לוקחות הורמונים, אומרות 9 מתוך 10 רופאות ששאלו, שאין ספק שהן ייקחו כאלו כשיגיעו לגיל המעבר. כנראה שהן יודעות משהו שאנחנו לא יודעות.

בספר, אנחנו נתקלות בשני קולות נשיים שרוזין, הצד הנשי, מכילה בתוכה – ומזדהות איתם עד מאוד. נדמה שקולה האחד אומר: “אני אוהבת אותי, ואני לא חוששת ממה שיגידו עלי”. ומנגד, קולה השני מתוודה: “אני כן חוששת ובגלל זה אני צובעת שיער ומקפידה ללכת לקוסמטיקאית”. התודעה הפמיניסטית, גם אם אנחנו באופן אישי אף פעם לא עשינו ממנה סיפור כזה גדול, נמצאת במעמקי קרבינו מאז שנולדנו. היא זאת שמחזקת את התחושה שאנחנו טובות כי אנחנו פשוט כאלה, ושום קמט משורטט בקצה העין לא יכול לשנות את זה. ועדיין, מעולם לא התמסרנו למשחק ה”מזדקנת בחן”, ואנחנו לא מתביישות בזה. אנחנו נקנה כל קרם, מסכה ושיטת סבתא עתיקה שמתיימרת להחליק כל קמטוט, גם אם הוא רק בראש שלנו. גם שינוי מחשבתי חיובי הופך אותנו לקורנות, ובזה אין לנו שום ספק.

בסופו של דבר, משהו בבטן אומר לנו שאנחנו בדרך הנכונה. הזמנים משתנים, את המילה “בלות” הפסקנו לשמוע סביבנו, ומסך הקולנוע מתחיל להתמלא מול עינינו בנשים מבוגרות (מבוגרות, אתן יודעות… בנות גילנו). הוליווד, יקירתנו, מזהה את היופי החדש וכבר לא רואה בנו פנסיונריות. וכשזה מתחיל שם, זה תמיד מגיע גם לכאן…

ב 20 לנובמבר נערוך במועדון Nine Rooms מסיבת תה עם ד”ר גדעון קופרניק, ובה נקבל את כל הטיפים והסודות לטבילה ראשונה בתקופה חדשה.

Good times are surely coming.