It’s Important

7 Posted by - February 13, 2013 - Well Being

לפעמים אני פוגש אנשים, שמייחלים לשינוי בחיים שלהם. הם מגיעים אלי עם תלונות על חוסר חשק או מוטיבציה, חוסר מימוש, קשיים זוגיים או בין אישיים ומספרים שהמימוש או השינוי מאד חשובים להם. ובכל זאת, במבחן התוצאה הם מתקשים להביא את עצמם לשנות או להתאמץ עבור הדברים שבאמת נראים להם חשובים. השאלה האולטימטיבית היא למה זה כך? למה אנחנו לא מצליחים להשקיע עבור דברים או אפילו עבור אנשים חשובים ומתי הופכים הדברים מספיק חשובים לנו בכדי שנערוך שינוי? אנשים נוטים לומר כי אם לא התאמצת אז זה נראה שלא חשוב לך – האומנם?

הסוד קשור בסיפוק צרכים, או יותר נכון, באי סיפוקם ובשיווי משקל בין שניהם. דברים שחשובים לנו יכולים להיות דברים הקשורים למימוש עצמי, להשגת מטרות, מחויבויות התורמות לדימוי העצמי שלנו (כמו למשל להיות אמא טובה..) ובאופן כללי נקשרים לסיפוק צרכים מסוגים שונים. מבחינה פיזית, הישרדותנו כבני אדם מבוססת על סיפוק צרכים טכניים ועל כן במוח האדם מופרשים חומרים שונים (כמו דופאמין) הגורמים להרגשה טובה לאחר שאנחנו עושים פעולה הקשורה לסיפוק הצורך מסוים. כך למשל אנו מרגישים תחושות נעימות לאחר שתיית מים בעקבות צמא, אכילה לאחר רעב ועוד, ולעיתים אנו משתמשים בחומרים כמו אלכוהול כדי לספק את תחושת ההנאה באופן מלאכותי. לעיתים תחושת הסיפוק מסתבכת לנו- ההנאה למשל שמופיעה אחרי אכילה היא הבסיס להתפתחות אכילה רגשית ועלייה במשקל. עם זאת, מעבר לצרכים הפיזיים המסופקים בקלות בחברה המודרנית וככל שהתפתחנו כבני אדם, הצרכים הרגשיים באים יותר לידי ביטוי.

לצרכים הללו פנים וצורות רבים, ורובם פסיכולוגיים בבסיסם – כמו צורך בביטחון ואהבה, צורך במימוש עצמי, צורך בהשתייכות לקבוצה, צורך במשמעות ואפילו צרכי זהות כמו הצורך להיראות טוב. מרגע שהצרכים הפיזיים מסופקים אנו שואפים להשיג את הצרכים הפסיכולוגיים. ויקטור פרנקל בספרו “האדם מחפש משמעות” מתאר את חוויותיו ממחנות הריכוז במלחמת העולם השנייה, וטוען כי האסירים שהצליחו לשרוד היו אלה שהייתה להם מטרה מסוימת להשיג לאחר השחרור. כפי שניטשה תיאר: “אם יש לך למה למענו תחייה, תוכל לשאת כמעט כל איך”. כלומר, כאשר צורך אינו מסופק הוא כח מניע עצום בשבילנו.

אז מה קורה כשאדם אומר- זה חשוב לי- אך לא עושה דבר לשם כך? הצורך הלא מסופק לעיתים ברור והצורך בחוסר השינוי נסתר יותר. נניח שפגשתן אשה משכילה, אשת קריירה בתפקיד בכיר הסובלת מעודף משקל ומרגישה שהוא מציק לה מאד. הוא אינו תואם לאופן בו רואה את עצמה (אשה השולטת בחייה), והיא רוצה לשנות דבר החשוב לה ביותר. אנשים מסביב גם מעירים לה על כך, דבר שמטריד אותה מאד. היא בהחלט רוצה להראות אחרת ולהרגיש אחרת. הצורך הלא מסופק ברור, מה שנסתר הוא הפחד וחוסר ההערכה העצמית.

כאשר פחד מנהל אותנו- פחד משינוי, פחד מהצלחה ( למשל להצליח יותר מבן הזוג) קשה להתגבר עליו מבלי להכיר אותו ובעצם צריך להמשיך ו״לספק״ אותו באמצעות אי שינוי. קושי בהערכה עצמית הוא המחלה האמיתית של המאה בה אנחנו חיים, וגם זה סוג של ״צורך״ – במקרה זה נעשה דברים שישאירו אותנו לא מצליחים לגמרי או לא מגשימים את עצמנו. הדברים הללו נוטים להיות נסתרים יותר, הפחדים, הקשיים, חוסר האמונה, משאלות התלות, הרגישות לדחייה ועוד דברים רבים.

אז מתי בכל זאת זזים? מתי מה שבאמת חשוב גם מתגשם? פעמים רבות כשהמחיר ששילמנו על כך שלא השתנינו הפך להיות יקר יותר. למשל, אם עודף המשקל יביא לבעיות בקשר הבין אישי ולחשש מדחייה או לבעיות גופניות, יופיע צורך אחר שידרוש סיפוק- הצורך לא להשאר לבד או להיות בריאים, והמחיר של חוסר השינוי יהיה גדול מידי. במקרים כאלה, הדבר החשוב של מקודם הופך להיות הכרחי וההשקעה בו רבה.

מפתיע כמה כאשר אנשים כן מחליטים להשתנות, הם חשים שפספסו זמן רב, ושחבל שמשבר לא הופיע מוקדם יותר, כך הם היו עושים את הדברים החשובים מוקדם יותר ולמעשה להיות מאושרים יותר. אז אם אתם חושבים על משהו שצריך להשתנות, למה שלא להשתמש בכוח הרצון ולהפוך אותו לחשוב עבורכם, גם פסיכולוגית. בהצלחה!

שלכן ד”ר אילן טל