Sleeping Beauty

4 Posted by - March 8, 2012 - Well Being

נכנסים למיטה בסוף היום… היה יום ארוך, המוח חשב, הרגיש ופעל. הגיע הזמן לנוח. כך אנחנו מרגישים, אבל למוח שלנו יש תכניות אחרות. הוא בכלל לא מתכוון לנוח. זה שאנחנו לא זזים בלילה, זה לא אומר שמישהו פה לא עובד. המוח מתכונן למשמרת השנייה שלו- החלומות. הגיע הזמן לטפל בעולם הרגשי ולעבד את מה שקורה בפנים כדי שנוכל לקום חדשים ורעננים.

רגע, משמרת שניה של המוח? עיבוד של העולם הרגשי? ואנחנו לא זוכרים מזה כלום? בין מסתורי האנושות הגדולים והמרתקים ביותר הוא החלום. אצל כולנו הוא מתרחש מידי לילה, אך מעטים מאתנו זוכרים אותו. אנו מאמינים (בעצם מאז פרויד) שתכני החלום מקורם בנפשנו אנו, גם אם לרוב הוא לא מובן לנו ואנו לא שולטים בו.

לפני שננסה לפתור לכם את החלום (לכן זה אתם קוראים את זה, תודו. ונראה לכם שנפתור לכם אותו באינטרנט?) הבה נעשה קצת סדר. שינה סדירה וקבועה היא חשובה והכרחית לא רק עבור הבריאות והתפקוד הפיזי שלנו אלא גם עבור הבריאות הנפשית שלנו. מעט ידוע על ההשפעה של שינה על הנפש שלנו, אך מצד שני ידוע שקשיי שינה שונים פוגעים ברווחה הנפשית ומעלים את הסיכוי לסבול מקשיים רגשיים שונים- מחקרים של השנים האחרונות מדגימים, למשל, כי בקרב העובדים במשמרות קיים סיכוי גבוה יותר ללקות בדיכאון וחרדה (אחיות ורופאים למשל, נפגעים). בעוד שהמערכות הגופניות שלנו, האחראיות על פעולת השרירים אינן פועלות במהלך השינה, המערכת הנפשית מתפקדת באותו אופן הן בזמן ערות והן בזמן שינה. אותי זה מדהים כל פעם מחדש. המוח ער לגמרי. הגוף ישן.

אחד הביטויים לפעולתה של המערכת הנפשית בזמן שינה הוא, כמובן, החלום. מהלך השינה מתחלק למחזורי שינה, הנעים בין שעה לשעה וחצי, כאשר בכל אחד מהם מופיע חלום. שנת החלום (שנת REM- על שם העיניים שממשיכות לזוז בזמן החלום), המופיעה כאמור בכל מחזור שינה, מתארכת ככל שמחזור השינה עמוק יותר, כלומר, ככל שאנו ישנים זמן רב יותר. אגב, כולנו חולמים, וכל לילה. פשוט, לא זוכרים.

בתקופה הקדומה חלומות ייחוסו ליכולות נבואיות, ולמעשה רבים מאתנו עדיין מתייחסים אליהם כסימן לדבר מה שעומד לקרות או להתרחש. פרויד מיודענו, אבי הפסיכולוגיה המודרנית, ראה בחלומות את ביטויו של התת מודע, בדגש על ביטויים של תכנים מיניים ותוקפניים על דברים שקרו או על רגשות. במילים אחרות, הוא חשב שמה שלא יכול ממש להיות מורגש במודע במהלך היום- נחלם ועובר עיבוד במהלך הלילה. עם חלוף הזמן, זרמים פסיכולוגים אחרים הרחיבו תפיסה זו והדגישו תכנים אחרים כמו למשל תחושות קנאה, בטחון וערך עצמי, ובעצם ביטוי לכל קונפליקט רגשי. כיום, אנו רואים בחלומות כמבטאים תכנים לא מודעים אך גם תכנים מודעים הלקוחים מהמציאות היומיומית שלנו. כך, אם במהלך היום חווינו חוויה מסוימת או משהו מעסיק אותנו בזמן האחרון יש סיכוי שהוא יופיע בחלום. מבחינה זו, חשוב לתת לחלום גם את הפרספקטיבה המציאותית, אבל לא לוותר על הרגשית. בטיפול הרגשי, פסיכולוגים לא פעם נדרשים לפרוש חלום. ובכן, זוהי מלאכה מורכבת שכן כל חלום יכול להיות מפורש, רגשית, בדרכים שונות. כך לדוגמא, חלום על אדם אחר אשר פוגע בנו יכול להעיד על תחושת קורבנות או על רגשות של תוקפנות. בטיפול פסיכולוגי, הפירוש נכון כאשר הוא קרוב ותואם לעולם הרגשי של המטופל, גם אם המטופל עצמו אינו מבין זאת והפסיכולוג “מחזיק” את זה בשבילו. למשל, אדם יכול לחלום על קרב, כשהוא אינו מודע לכעס ותוקפנות של עצמו- ותפקידו של הפסיכולוג לתת את הפירוש הנכון כדי שהחלום יהווה חלון למשהו פנימי ועמוק יותר.

מצטער לקלקל, אבל חייבים קצת. יש גם חלומות לא מתוקים- סיוטים. סיוט יכול להופיע בשני אופנים: האחד- סיוט מבעית: סיוט שהוא סוג של התקף חרדה שקורה בלילה. חוויה לא מוצלחת ולא מומלצת. זה בעצם התקף פאניקה לילי ויש שמתעוררים ממנו בצעקה או בסימנים גופניים של התקף (דפיקות לב, חנק וכו). השני- סיוט החוזר על עצמו, כלומר תוכן קבוע ומאיים המופיע כל לילה או כל כמה לילות במשך תקופה. חלום מעין זה מבטא לרוב תגובה רגשית פוסט טראומתית. אגב, מצוקה רגשית יכולה להתבטא לא רק בהופעתם של סיוטים אלא גם בפעילות מוטורית תוך כדי שינה, כמו למשל הליכה מתוך שינה, ואף אכילה מתוך שינה (שלא זוכרים!). מבאס.

אישית, אני ממליץ על מחברת חלומות, בטח אם הולכים גם לטיפול פסיכולוגי. קמים וכותבים, והולכים לפסיכולוג. עם הזמן החלון לעולם הרגשי נעשה ברור יותר ויותר, והמחברת נשארת כפריט נוסטלגי, מן עדות למה שהרגשנו או יכולנו להרגיש.

חלומות פז.

ד”ר אילן טל