Yes I Can

8 Posted by - January 18, 2013 - Well Being

“אני לא יכולה” אמרה לי נגה (שם בדוי) בייאוש. “זה פשוט לא אני” היא המשיכה. “אחרות יכולות. אחרות שיש להן יותר כוח ממני, היו מצליחות. לי… כנראה אין מספיק אומץ, עובדה, להן הולך טוב יותר”.

לא משנה איזה נושא עלה באותה פגישה לדיון, איזה יעד חדש נגה שואפת להשיג או איזו מטלה היה עליה לבצע, התגובה שלה נשמעה פחות או יותר כך. היא אומנם אינטליגנטית מספיק, מוכשרת מספיק, עם ניסיון מכובד בתחום ההתמחות שלה ועם מספיק ידע כדי להמשיך ולהתקדם הלאה, אבל זה לא שינה כלום. היא לא האמינה בעצמה והפילה עצמה שוב ושוב לאותו בור של ייאוש, של השוואה לאחרים, ושל אכזבה עצמית ותחושת תקיעות ממנה היא כל כך רצתה להיחלץ.

כמו נגה, אני פוגש נשים רבות בעלות חזות של ביטחון, אסרטיביות וכוח. בשיחות כנות איתן עולה כי החזות הזו היא חיצונית בלבד. בפנים, הן מרגישות שההצלחות שלהן הן “במקרה”, עניין של מזל, “הייתי במקום הנכון בזמן הנכון”, ובתנאים אובייקטיבים הן לא היו יכולות לעשות את זה. גם עכשיו, הן לא מאמינות שהן באמת יכולות להרים את הפרויקט הבא, לא יכולות להתקדם, לא יכולות לעמוד מול הבוס שלהן, לא יכולות לצאת ולהקים עסק עצמאי, ולא יכולות לעזוב הכל ולהגשים את החלום האמתי והכמוס שלהן. גם אם הן מגיעות להישג, ממש מול עיננו, הן נהנות לרגע מתחושת ההצלחה, ואז חוזרות להסביר שוב כיצד זה קרה במקרה.

אני פוגש נשים כאלו, צעירות ומבוגרות. הצעירות מתחבאות תחת ה”תירוץ” של חוסר הניסיון ותחת האשליה העצמית שאולי בפעם הבאה הן יאמינו בעצמן וילכו על זה. המבוגרות יותר מתחבאות תחת ה”תירוץ” של מיצוי, פינוי המקום לדור הצעיר והשקעה בחיק המשפחה המצומצם. אלא שלמרות התירוצים הרבים והמחבואים הטובים שכל אחת מוצאת לעצמה, שוב ושוב אותו חלום, רצון או צורך מגלה את המחבוא שלהן ודורש מהן להוציא אותו לפועל.

האמונה ביכולת שלנו חשובה לכל אחת, בכל גיל ובכל שלב בחיים. זה הכוח המניע שלנו, הכוח שמעניק חיות, מוטיבציה, סיפוק עצמי ואיכות חיים. בעידן המודרני אנו נוטות ליצור את המשוואה על פיה הישגים והצלחות הם סימן ליכולת וכישרון. לכן אנשים שאנו תופסות כמצליחנים נראים לנו בעלי ביטחון עצמי. אנו נוטות לומר עליהם שהם מאמינים בעצמם ולכן הם מצליחים. לאשליה זו יש נטייה להתנפץ. בייחוד כששיחה כנה עם אותו אדם מגלה שגם הוא לא תמיד באמת מאמין שהוא יכול, ואפילו ההפך. הנחה זו גורמת לנו לשפוט את עצמנו על פי אותם קריטריונים. אנו מרגישות כי אין לנו בסיס להאמין בעצמנו וכי לא הוכחנו שאנחנו כמו “ההם”, אותם מצליחנים.

ככל שהזמן עובר אנחנו מבססות על עצמנו דעה שלילית ובעיקר על היכולת שלנו להוציא לפועל את החזון שלנו, הצורך או החלום הנושן. במקביל, אנחנו שוכחות להעריך את עצמנו על דברים שהם לא הקריטריונים שמתפרשים בצורה מובהקת כהצלחה: יושר, אמינות, הארת הפנים, רגישות לזולת, ההתמדה בתחביב (שאין בו אולי הרבה תועלת, אבל הוא מספק לנו יותר אושר מכל דבר אחר), יכולת לנהל קשרים עם אחרים, ובעיקר היכולת לנהל קונפליקטים פנימיים בצורה מאוזנת שמעניקה משמעות.

אם אתן רוצות להאמין יותר בעצמכן, הדבר הראשון שעליכן לעשות הוא לראות את התמונה המלאה – נכון, רוב הסיכויים שיש לכן חסרונות, וייתכן שהם יקשו עליכן מעט בדרך להשגת המטרה שלכן; אבל לא הם אלו שגורמים לכן להיות “תקועות” במקום. מה שחוסם פעמים רבות הוא חוסר האיזון. לעיתים זו השיפוטיות החמורה באמצעותה את דנות את עצמכן ושגורמת לכן להתעלם ולשכוח מכל אותם יתרונות הקיימים בכן. להאמין בעצמכן זה להכיר את המכלול העצמי המלא שלכן – יתרונות וחסרונות.

להאמין בעצמכן זה להסתכל על עצמכן לא רק כנשות קריירה מצליחות או לא מצליחות, אלא גם על עצמכן כרעיות, כאימהות, כחברות וגם כבנות אנוש, בלי תארים מחייבים. להאמין בעצמכן זה להתחיל לייחס לעצמכן את ההצלחות שלכן ולא רק לגורמים חיצוניים – לראות בהם כישרון ייחודי ולאפיין אותם כתכונה ששייכת לכן;

להאמין בעצמכן זה אומר ליהנות מההישגים שלכן, לחגוג את ההצלחות ולתת להן ביטוי ממשי בחייכן; להאמין בעצמכן זה להציב משימות שאתן באמת יכולות לבצע, ולא כאלו שאתן מבקשות להשיג רק כי הן יגרמו לכן להראות כמו מישהו אחר מצליח. להאמין בעצמכן זה להפסיק לחשוב מה אנשים שאינם באמת משמעותיים לכן יגידו ואיך הם ישפטו את המעשים שלכן; להאמין בעצמכן זה להפסיק לשפוט את עצמכן בחומרה על מעידות, אלא למצוא את הדרך ללמוד מהן ולהתקדם; להאמין בעצמכן זה להתנתק מהמסלולים הקבועים שהחברה מכתיבה לנו ולבדוק באמת – מה אנחנו רוצות הכי הכי בשבילנו, האם אנחנו יכולות להשיג אותו ואיך אנחנו מצליחות להגיע לזה. על הדרך, אפשר גם להרוויח חיים שלוים יותר עם עצמנו.

שלכן, ד”ר אילן טל

596052668261889979436