Time out

15 Posted by - December 30, 2013 - Working Girl

“ככל שאנו ממהרים יותר, אנחנו שוכחים יותר”

מילן קונדרה

אדם הולך בקצב מהיר ברחוב, אומר קונדרה, ומנסה להזכר בפגישה שקבע או במשפט שאמר. אוטומטית הגוף שלו יתחיל להאט, כאילו שהתודעה לא יכולה לנוע אחורה בזמן שהגוף נע קדימה במרחב. אדם יוצא מפגישה סוערת. כועס. עולה על אופנוע ומאיץ כדי להשאיר מאחוריו במרחב-זמן את שאירע. גם אני מרגישה שהתאוצה המטורפת שבה אני חיה, גוזלת ממני את ההנאה שבאיטיות ואת הביטחון שבזיכרון. ב 1982 רופא אמריקני בשם לארי דוסי טבע את המונח “מחלת זמן” כמתאר את התחושה של הזמן שבורח לנו.

אף פעם אין מספיק חול בשעון שלנו. והאירוניה היא שבטכנולוגיה ובהיפר-קפיטליזם גלומה הבטחה סמויה ליעילות יתר ולזמן פנוי. הרי הפסקנו לחרוש את השדות והמצאנו מכונות (או רובו-אנשים בעולם השלישי) שיחרשו, יקצרו, יאספו, יטיסו ויוסיפו לנו ערימות של חול לשעון הנוזל שלנו. אבל הדליפה רק מתגברת. אנחנו שוקעים בתוך דיונה של זמן. כמו הארנב מעליסה בארץ הפלאות, אנחנו רצות בלי הפסקה עם שעון על הצוואר ולא מספיקים למסיבת התה שלנו.

ואם במסיבות תה והקפאת זמן עסקינן, הרי שאין כמו ׳קאטלר אנד גרוס׳ כאנטי וירוס למירוץ השעון. יושבים להם הבריטים במפקדה שלהם בנייטסברידג’ (אותו בניין בו צמד האופטומטריסטים גרהאם וטוני הקימו את העסק שלהם) וחושבים על קולקציית אביב-קיץ 2014. המיסתורין של המזרח הרחוק כבר טופל, הסוריאליזם הצרפתי של המאה העשרים הוטמע ועכשיו חוזרים הביתה למסורת. תה ועוגיות. סטייל וכפריות. המחוגים עוברים לדום, הס נשמע בחדר, ואפשר לדמיין את צ’רצ’יל דורש דם, יזע ודמעות.

איטי זה הכי – אחותי.

את ׳קאטלר אנד גרוס׳ אני מכירה כבר לא מעט זמן . השנה הצלחתי להשיג קדימות על פני עמיתי ברחבי הגלובוס ולקבל כבר בנובמבר את קולקציית האביב-קיץ 2014 שלהם. תרבות הפאסט פוד פסחה על המותג הבריטי שהפך להיות עם השנים מודל לחיקוי עבור כל מי שרוצה להבין מהי מלאכת מחשבת אופטית. עם הקולקציה קיבלתי אפילו חוברת שסוקרת באריכות כל תהליך מבין ה-43 (!!!) עד אשר מבטן המפעל האיטלקי שבקאדורנה מגיח זוג משקפי אחד.

43 שלבים. 4-6 שבועות. אנשים שמשייפים, חותכים ומפעילים מכונות שמנסרות, חורטות, מערבבות, מלטשות לכדי שלמות כל זוג משקפיים. השנה הם גם מציגים מהדורה מוגבלת של מסגרות עם מראות וחצאי מראות לקהל שאוהב את התה ועוגיות שלו עם פס קול של רוק אנד רול. וזה כל הקסם: לעצור את הזמן, להאריך את התהליך, לצלול אל תוך הזיכרון ולייצר מסגרות שעומדות במבחן הזמן.

לא ממהרים לשום מקום הקאטלרים והגרוסים.

״קוראים בספר בעל ריח ישן

עוצמים עינים ושותקים

שום דבר אחר אינו קורה

בלילות הקיץ החמים,

מתחת לעץ התות בכפר

יושבים ומדברים…״

זמן להפסיק לרוץ אחרי הזמן.

מאיה ספיר

time out2 time out11 stopping time